Контрольный выстрел

לעובדי פרי-הגליל ועוף העמק - אוונגרד הנוער האדום ביחד עם המפלגה הקומוניסטית והנוער הקומוניסטי אתכם חברים

kvistrel — Mon, 23 Mar 2009 13:12:06 GMT

לעובדי פרי-הגליל ועוף העמק

מאת: שמואל-ירושלמי. באר-שבע

עליכם אל חדול מהמאבק!
לעמוד איתן עד הסוף.
לא היכנע לכוחות-הרשע;
רק אז הצדק ההר יקוב.

לעולם לא להתפשר מול אולמרט;
גם בשל נתניהו לא להיות בכיס.
הילחמו בהם מבלי לסגת;
בסוף ידכם את ידם תביס.

זכותכם להיות בעלים על מקום עבודתכם;
אתם פועלים, אתם הרוב.
השתלטו על המפעלים! הם שלכם בצדק;
תראו דוגמא למאבק אמיתי מקרוב.

שליטה על מקום-העבודה - זאת הדרך היחידה לנצח;
לא ניהול משותף עם המדינה הבורגנית.
הכינו כידונות לקרב המכריע;
קיראו לכלל הפועלים משק להשבית.

על עובדי כוח-אדם לצאת רחובה;
כן, גם כל העניים והחלכאים.
עובדי פרי-הגליל ועוף-העמק - הם הכוח;
כוח להוביל ההמונים.

הילחמו עד הסוף, את עוצמתכם הפגינו!
רק במהפכה סוציאליסטית פתרונין.
אל היכנע לכם לשטן! במלחמת-קודש המשיכו!

רק אז הצדק והשלווה ישכין!

דמוקרטיה ישירה - אלטרנטיבה לקפיטליזם

kvistrel — Wed, 11 Feb 2009 08:32:15 GMT

מאת: סרגיי אודלצוב

תירגם מרוסית: המשורר שמואל ירושלמי

בימים אלו, בישראל מתקרבת לסיומה מערכת-בחירות חדשה. במהלך כמה חודשים הקרובים, אנו נשמע נאומים "מתוקים" מפיהם של כל מיני מועמדים, וננסה לפתור את החידה, ששמה: מי יהיה ראש-ממשלת ישראל-2009 . מכל המדיניות הפרלמנטרית-הביזנטית הזאת, כבר מזמן בא להקיא. האזרחים, ברוב תמימות הולכים שבי אחרי דמיונותיהם ותיאוריות-הקונספירציה, של אינספור פוליטולוגים, מתוך הכרה כנועה, כי בפוליטולוגים אלו, בתהליך הבחירות תלוי מעט מאוד. וזאת, אף-על-פי שלפי החוק הישראלי, השלטון במדינה נמצא בידי העם.
"דמוקרטיה אינה מושלמת, אך האנושות עדיין לא המציאה שום דבר יותר טוב" – אמר ווינסטון צ'רצ'יל – ראש-ממשלת בריטניה לשעבר, כשהתכוון כמובן, לדמוקרטיה ייצוגית. רוב המדינות המודרניות קוראות לעצמן דמוקרטיות. אולם, ל"דמוקרטיה" כזאת אין שום מכנה משותף עם שלטון-העם האמיתי. ההיסטוריה, מוכיחה לנו ללא-לאות, כי דמוקרטיה ייצוגית מכל סוג (משטר אריסטוקרטי עתיק, פרלמנט בורגני, ואפילו השלטון הסובייטי) -, היא בעלת תכונה להתנוון. זאת אומרת, נבחרי-הציבור במוקדם או במאוחר מתחילים לפעול לטובת-האינטרסים האישיים שלהם. תמונה מוכרת, כאשר ערב בחירות, מועמד מבטיח לבוחריו הפוטנציאליים גן-עדן עלי אדמות, ומיד אחרי שהבחירות נגמרו, שוכח על כל הבטחותיו, האזרחים המרומים מגדפים ומקללים את מי שעבורו נתנו את קולם בקלפי, אולם בבחירות הבאות עוד הפעם מצביעים בצורה עיוורת. חלק מבעלי זכות הצבעה מחליטים להחרים את הבחירות – דבר שבשום אופן לא פותר את הבעיה. וכל זה קורה, משום שאנשים לא רואים שום אלטרנטיבה, הרי לימדו אותם, כי "האנושות עוד לא המציאה שום דבר יותר טוב". אז מה המוצא ממעגל-קסמים זה? מוצא כזה, אלטרנטיבה כזאת, ללא ספק קיימים. אף-על-פי שהמילה "דמוקרטיה", הפכה אצלנו כמעט למילת-גנאי, לא אפחד לומר, כי האלטרנטיבה שאני מדבר עליה, היא – דמוקרטיה ישירה (דהיינו, שלטון-העם). על ניסיונות לכונן דמוקרטיה ישירה, ידוע לנו עוד מתקופות עתיקות – אזכירכם, למשל, את המועצה של נוֹבְגוֹרוֹד, ברוסיה. אולם, במרוצת-הדורות, בעקבות גידול מהיר באוכלוסיה, נעשה בלתי-אפשרי לאסוף יחד את כל האזרחים, לצורך הצבעה. זה הביא בסופו של דבר, להופעתה של דמוקרטיה ייצוגית. אולם, היום, ההתקדמות המסחררת בתחום טכנולוגיות-המידע, יצרה תנאים מתאימים למימושו של שלטון-העם הישיר. היום מבחינה טכנית, למעשה כל האזרחים יכולים להשתתף באופן ישיר, באישור ואפילו בגיבוש הצעות-חוק ובדיונים לקראת-אישורן. הגיע הזמן למעבר לדמוקרטיה ישירה!
מבחינה מעשית, שלטון-העם בתנאים מודרניים, יכול להתבצע באופן הבא: העם בוחר בנבחריו, נבחרי-העם מגבשים ומעבדים הצעות-חוקים. לאחר-מכן, בכל הצעת-חוק דנים מפלגות פוליטיות, אזרחים מהשורה וארגונים ציבוריים למיניהם; ובתום הדיון הציבורי, החוקים מתקבלים באמצעות הצבעה כללית של התושבים. ברור, שתהליך המעבר לשיטותיה של הדמוקרטיה הישירה חייב להתבצע בהדרגה, תוך שילוב תהליך זה עם העלאה מתמדת של רמת ההשכלה של כלל התושבים, וקודם-כל, בתחום המשפטנות והכלכלה (לדעתי, את המקצועות הללו יש ללמד החל מבית-ספר תיכון). אולם, המעבר לדמוקרטיה הישירה ברמה של שלטון מקומי (כמו, עיריות ומועצות מקומיות) – אפשרי כבר היום. כשאתה רואה, איך נבחרי-הציבור לרשויות המקומיות, מיד אחרי בחירתם מתחילים לשתף פעולה עם פקידים ואנשי-עסקים למיניהם, תוך כדי שהם שוכחים על בוחריהם – אתה מגיע למסקנה חד-משמעית, כי רק תושבים עצמם יכולים לנהל בצורה אפקטיבית את השטח בו הם חיים. הרי בסופו של דבר, אפילו "עובדת-מטבח" עליה דיבר לנין בספריו, תדע להחליט יפה, האם למשל, צריך או לא צריך לבנות בניין רב-קומות יוקרתי, במקומה של גינה ירוקה.
לעתים קרובות, יוצא לנו לשמוע כי השתתפות כל התושבים בהצבעה על קבלת חוקים - אינה אפשרית מבחינה טכנית. אולם אני משוכנע, כי היום את ההצבעה מסוג זה קל מאוד לארגן באמצעות טלפונים ניידם ואינטרנט. הדבר היחיד שדרוש - זה כוח-רצון פוליטי, שיאפשר לפתח מנגנון קונקרטי לעריכת הצבעות מסוג זה. השימוש הרחב בטכנולוגיות-המידע ותקשורת סלולרית בבנקאות, רפואה, ניהול ובקרה של תהליכים טנכיים, תורת-המלחמה וכו' - מוכיח לנו, כי להצבעה באמצעות אמצעים אלקטרונים, תהיה מובטחת רמת-בטיחות ואמינות מאוד גבוהה. כמו-כן, הצבעה מסוג זה תאפשר לכל מצביע לעקוב, האם ובאיזה אופן התחשבו בקולו, בעת קבלת גרסה סופית של חוק בעדו הצביע. בחברה בה אנו חיים, באופן שיטתי מכניסים לנו בראש, כי לנהל מדינה יכולה רק אליטה שעברה הכשרה מיוחדת, ואילו פשוטי-העם לא יהיו מסוגלים להתמצא בחקיקה המודרנית. ללא כל ספק, כי הצהרות מסוג זה, אינן אלא שקר לשמו. אין לי ספק, כי בארץ ישנם הרבה יותר אנשים, מאשר 120 חברי-כנסת, אשר יהיו מסוגלים בצורה שקולה וצלולת-דעת לנתח ולקבל חוקים, דוגמת חוק למימון זכויות סוציאליות, או חוק העסקה במשק. מובן מאליו, כי ככל שיותר גבוהה רמת-ההשכלה של העם, ורמת הבנתו תהליכים חברתיים-פוליטיים, כך גם יהפוך לאפקטיבי יותר ניהול החברה. הדרך הטובה ביותר ללמוד - זה לנהל בעצמך, ותוך כדי עשיית שגיאות להפיק לקחים. ואומנם, כך לומדים לדעת כל דבר. דמוקרטיה ישירה - זוהי הדרך האפקטיבית ביותר בשביל ההמונים, ללמוד לנהל הכל בעצמם.

כיום, להוציא אפשרות לארגן פעולות-מחאה המוניות, אזרחים אשר פעילים פוליטית, למעשה מנועים מכל אפשרות להשפיע על הצעות-חוקים המתקבלים בפרלמנט. שלטון-עם ישיר, יתן לכלל התושבים זכויות ואפשרויות שוות לגמרי, בכל הקשור להשתתפות בניהול החברה בכל עת, תוך פסיחה על חוליית-הביניים, בדמותם של מחוקקים נבחרים.

ברור לגמרי, כי האליטה הבורגנית השלטת לעולם לא תסכים להנהגת הדמוקרטיה הישירה, כיוון שמבחינתו של המעמד השליט היום זה יהיה שווה להתאבדות. אולם, היום, בשביל כוחות-השמאל - סיסמת הדמוקרטיה הישירה, הנה אקטואלית ביותר. מדוע, למשל, שהמפלגה הקומוניסטית הישראלית לא תהפוך את הכרזה הזאת, לססמתה העיקרית במסגרת מערכות הבחירות שלה - הן נוכחית, והן הבאות? אני משוכנע, כי כל אנשי-השמאל צריכים היום, באופן שיטתי ורחב ביותר לעשות-תעמולה בעד הרעיון של שלטון-עם ישיר. הרי זאת האלטרנטיבה המציאותית היחידה, להצגה מזוייפת ועלובה, ששמה: "הבחירות החופשיות", בו אנו צופים כמעט מדי שנה.
בברכה! סרגיי אודלצוב - מזכ"ל אַקֶ"םְ (אוונגרד הנוער האדום)

גם לפני 9 שנים דורדרה ישראל למלחמה מתוך שיקולים פוליטיים, התלהבות צבאית והתלהמות תקשורתית. הסרט הזה ישאיר אתכם פעורי פה

kvistrel — Tue, 13 Jan 2009 18:32:20 GMT

מתי יבינו שטנקים אינם מחסלים זכויות לאומיות?

kvistrel — Wed, 07 Jan 2009 08:11:10 GMT

http://maki.org.il/

במאמרו "כמה הרג עד לתהדיאה" (ה"ארץ", 5.1), מצביע עקיבא אלדר על המטרה האמיתית למלחמה בעזה – סירובה של ממשלת אולמרט-ברק-לבני להגיע להסדר מדיני, הכולל פירוק כל ההתנחלויות ופתרון שאלת הפליטים לפי החלטות האו"ם. בהמשך תוהה אלדר, כמה ישראלים ופלסטינים ימותו, עד שהציבור בישראל ישתחרר מהאשליה, שבאמצעות טנקים ניתן לחסל את זכויותיו הלאומיות של העם הפלסטיני. להלן המאמר במלואו:

"לפני שבוע בדיוק שאלתי כאן כמה פלשתינאים וישראלים צריכים למות עד שהצדדים יפסיקו את האש ויחתמו על תהדיאה 2? התשובה הגיעה, כביכול, בשבת, שעות ספורות לפני שצה"ל הסתער על רצועת עזה. חאלד משעל הודיע באמצעות אתר האינטרנט של עז א-דין אל-קסאם, שהוא מוכן לא רק ל"הפסקת התוקפנות"; ראש הלשכה המדינית של חמאס הציע לחזור למתכונת המעברים של 2005, כלומר להסדר במעבר רפיח מהתקופה שלפני ניצחונו של חמאס בבחירות והשתלטותו על האזור. הוא הביע נכונות להחזיר את הניהול במשותף למצרים, האיחוד האירופי, נשיאות הרשות הפלשתינית והחמאס.

נראה שראש הממשלה אהוד אולמרט לא שמע, או לא רצה לשמוע, חדשות מעין אלו. שוב הוא "הביט לאמהות בעיניים" והבטיח, כי שלח את ילדיהן לשדה הקרב רק לאחר שהממשלה מיצתה עד תום את כל הדרכים האחרות להחזיר את השקט לילדי שדרות. במקרה הטוב, אולמרט לא אמר את כל האמת. הכוח העצום נשלח לעזה לא רק, ואף לא בעיקר, כדי לפגוע בתשתית הצבאית של חמאס. המשימה העיקרית שהדרג המדיני הטיל על צה"ל היא לפרק את התשתית האזרחית של הארגון היחיד שמאתגר את שלטונו של מחמוד עבאס. לא בכדי ברק הגדיר את המערכה "מלחמה כוללת".

פגיעה אנושה בחמאס והורדתו על הברכיים היו כורח לא יגונה, אילו היה בכך כדי לקדם הסכם מדיני עם הזרם החילוני-הפרגמטי בשטחים. ואולם, גם אם משעל יצרף את חתימתו להסכם אוסלו ויחזיר לאבו מאזן את מפתחות המוקטעה בעזה, המציאות המדינית לא תשתנה. ממשלת ישראל - כמו קודמותיה ויש להניח שגם כמו זו שתבוא אחריה - לא תוותר על אריאל וגבעת זאב, שלא לדבר על העיר העתיקה של ירושלים. וכמובן, אף לא פליט זקן אחד לא יורשה לבקר בארץ הולדתו.

אין זה מקרה שאהוד ברק, זה שפעם התיימר להיות ממשיכו של יצחק רבין, אינו אומר שמבצע "עופרת יצוקה" נועד לצקת תוכן בתהליך השלום. במפגש שקיים לפני כמה חודשים בלשכתו עם קבוצת מזרחנים, הטיל שר הביטחון ספק גדול ברלוונטיות של פרדיגמת שתי המדינות לשני עמים. נוח לו מאוד במציאות השוררת בשטחים מאז ההמצאה הגאונית המכונה "רשות פלשתינית". ד"ר מנחם קליין, מחותמי יוזמת ז'נווה, נוהג לכנות אותה במרירות "פרוטקטורט ישראלי". המשימה תושלם אחרי שיו"ר העבודה ושר הביטחון ברק יעשה לשלטון החמאס בעזה מה שקודמו בשני התפקידים, בנימין בן אליעזר, עשה לשלטון הפתח בגדה במבצע "חומת מגן" באפריל 2002.

"מציאות ביטחונית חדשה" אינה אלא מסווה לשוני מתוחכם להמשכתה של מציאות קולוניאליסטית ישנה. ההרס והשנאה שישראל זורעת בשטחים הופכים אותה למציאות סומלית - אבן שואבת למיליציות קיצוניות דוגמת אל-קאעדה ובריונים שכונתיים. ספק גדול אם הפתח ייפול בפח השקוף ויסכים לחזור למשרדי הממשל בעזה על גופותיהם של נשים וילדים ועל סיפורי הגבורה של האחים הפלשתינאים. אחרי המלחמה נגד חיזבאללה אפשר היה לצפות שהישראלים, חובבי "ההרתעה", יבינו שבמלחמות מעין אלה, יחס של 100 הרוגים לעומת עשרה לרעתם נחשב אצל ארגוני גרילה לניצחון מפואר. ואחרי חשבון הדמים יגיע החשבון הכספי; במוקדם או במאוחר יימאס לאירופים ולארגונים וולונטריים לשקם את המציאות הכאוטית שישראל מכתיבה בשטחים.

השאלה שצריך לשאול איפוא היא כמה פלשתינאים וישראלים צריכים למות עד שהציבור הישראלי יתעורר מהאשליה החדשה-ישנה, שטנקים ומטוסים יכולים להנציח את הכיבוש. התשובה: כל עוד עם ישראל מצפה שהפלשתינאים ירימו דגלים לבנים - דגלים שחורים יתנוססו מעל ראשו".

הפגנה

kvistrel — Thu, 25 Dec 2008 15:55:30 GMT

הפגנה

לא למתקפה צבאית בעזה
מלחמה היא לא ספין בחירות

יום שישי, 26.12.08, 13:30
שדרות בן-ציון פינת רחוב קינג ג'ורג', תל-אביב

בימים האחרונים שוב נשמעים בישראל קולות המלחמה. מקהלה של גנרלים המתמודדים לבחירות משתמשים בכל תירוץ אפשרי כדי להצית מחדש את האש באזור עזה.

ממשלת ישראל אחראית להפרת הרגיעה. כבר לפני כחודש וחצי, בראשית נובמבר, הפרה ממשלת ישראל את הרגיעה בסדרה של תקיפות צבאיות בעזה שגרמו למותם של שישה פלסטינים. בכך הביאה ממשלת ישראל במו ידיה מטר של טילי קסאם על ראשיהם של תושבי שדרות ועוטף עזה. כעת מנצלת ממשלת ישראל את הפרת הרגיעה כדי לצאת שוב למתקפה צבאית, שלא תשיג אף אחד מהיעדים המוצהרים שלה - בוודאי שלא שקט לתושבי האיזור. את המחיר ישלמו, כרגיל, האזרחים משני הצדדים - פלסטינים וישראלים.

ממשלת ישראל אחראית לעוני ולייאוש שזורע המצור על עזה. מזה חודשים חיים מיליון וחצי תושבי עזה תחת מצור ישראלי, עם הפסקות חשמל ומים ומחסור קשה במוצרים חיוניים. ממשלת החמאס טוענת כבר שבועות כי ניתן להשיב את הרגיעה על כנה, אם תסכים ישראל לפתוח את המעברים ולאפשר כניסת סחורות, מוצרים, דלק ובני אדם לשטח הרצועה. ישראל בוחרת במודע להתעלם מהצהרות חמאס ומכל אפשרות לחידוש הרגיעה ובוחרת באופן ציני, לצורכי בחירות, בדרך המלחמה.

אנו קוראים/ות:

להסיר את המצור על עזה - מיד וללא תנאים
לדבר עם החמאס ולחדש את הרגיעה
לעצור את המתקפה הצבאית
ולהציע פתרון מדיני לסיום הכיבוש

- הקואליציה נגד המצור על עזה -

לפרטים נוספים:

אילת 050-8575729 / אלון-לי 054-2501662 / itajab@gmail.com

יוון מורדת - אש ברחובות אתונה - אש חרות

kvistrel — Thu, 25 Dec 2008 12:06:34 GMT

בכמה מערי יוון פרצו (יום א', 7.12.08) מהומות, לאחר שהמשטרה ירתה במוצאי שבת למוות בנער בן 15 באתונה.

האירועים החלו במרכז אתונה כאשר ניידת משטרה הגיעה לפאב - מסעדה בה נאספו צעירים כדי לדבר ולהעביר את הערב, ואחד השוטרים ירה והרג נער. במהרה התקלחה מהומה. עשרות צעירים זרקו פצצות תבערה אל המשטרה, שרפו עשרות מכוניות וניפצו חלונות ראווה. ההתפרעויות התפשטו מהר לעיר השנייה בגודלה ביוון סלוניקי ולחמש ערים אחרות בצפון המדינה.

מחאות על הירי היו גם באיי הנופש כרתים וקורפו. שר הפנים פרוקופיס פוולופולוס הגיש את התפטרותו, אך ראש הממשלה קוסטס קרמנליס, שמממשלתו הבלתי-יציבה זועזעה באחרונה מסדרת שערוריות, סירב לקבל אותה.

"בשם הממשלה וראש הממשלה, אני מביע צער על התקרית ובמיוחד על מותו של הנער", אמר שר הפנים פוולופולוס בהודעה שפרסם. "נפתחה חקירה על התקרית. יהיה עונש לדוגמה, ומעל לכל, יינקטו צעדים שזה לא יישנה לעולם".

בהודעה שפרסמה המשטרה נאמר כי שני שוטרים נעצרו ונחקרו על התקרית.

זוהי פעם ראשונה מאז 1985 שהמשטרה הורגת קטין ביוון, מסר דובר של המשטרה. אבל לא הפעם הראשונה בעולם.

"רוצחים במדים", זעקו מאות מפגינים שצעדו אל מטה המשטרה באתונה, שבה עצורים שני השוטרים.

הסוציאליסטים מובילים!

ענני עשן עלו בשמי הלילה באתונה בשעה שמכוניות הפוכות המשיכו לבעור במקום שבו מתנגשות כמעט דרך קבע קבוצות של אנרכיסטים עם המשטרה. המשטרה ירתה גז מדמיע אל הצעירים, רבים מהם רעולי פנים. מסעדות נסגרו מוקדם, ותריסיהן ננעלו, ולפחות שני שוטרים נפצעו במהומות. ואלפי צעירים וצעירות, סטודנטים, מורים, הורים. הם התבצרו באוניברסיטאות ובבתי ספר. לפני כחודש עלו כמעט פי 5 המחירים לתחבורה ציבורית, ללחם, לדירות.

קבוצה המכנה עצמה "השמאל האנטי-קפיטליסטי המאוחד" קראה לקיים ביום ב' באתונה הפגנת המונים במחאה על הריגת הנער. ממשלת השמאל-מרכז של קרמנליס, שיש לה רוב של מושב אחד בלבד בפרלמנט, מתמודדת זה זמן רב עם הפגנות של איגודים מקצועיים וסטודנטים.

האופוזיציה הסוציאליסטית ביוון מובילה בחודשים האחרונים בסקרי דעת הקהל בגלל הזעם הציבורי על סדרת השערוריות ועל הטיפול הכושל של הממשלה בכלכלה. פרשנים רבים אומרים כי קרמנליס ייאלץ כנראה להכריז על בחירות מוקדמות בשנה הבאה
אבל זה לא יעזור רק אירגון יציב שישים לפניו תוכנית סוציאליסטית מהפכנית ,עם דרישות פוליטיות יביא את המרד לניצחון.

ליוון המורדת. המשורר שמואל ירושלמי

kvistrel — Thu, 18 Dec 2008 12:37:47 GMT

יוון מורדת; בשלהבת מהפכנית עולה.

תקופת אתונה הקלאסית חוזרת.

גם ב"דמוקרטיה" המודרנית נהלום מכה.

העם היווני זוכר שודדי-קרקעות, "דמוקרטים";

גם המאבק בעול העותמני לו זכור.

רוח-מרד; רוח-מהפכה ליקוד לא מפסקת;

לא ליפול לקפיטליסטי כור.

מהפכת-1949 נמשכת!

היא לא נסתיימה עם תבוסה למערב.

פחד וחֶרְדָה זַרוֹעַ לא הצליחו;

צעירי אתונה וסאלוניקי הכן לקרב!

אך לצערנו המפלגה הקומוניסטית של יוון

נמוגה-רוח;

בגדה והפקירה לוחמי-החירות.

מכרה את עצמה לשטן המשטרתי והשמיצה;

הפכה סוכנת הבורגנות.

ב-49 היא הייתה זאת שעמדה בשער;

היא שהובילה ההמונים אל הקרב.

אך עתה השתנה עולמנו;

גיבורים של תמול,

נהיו בוגדי המחר.

ההמונים המורדים ביוון

אינם פרובוקטורים ואינם חוליגנים;

הם גיבורים ומופת למהפכנות אמיתית.

הרצחנות המשטרתית אותם לא הרתיעה;

תחי מהפכה סוציאליסטית עולמית!

פועלי כל הארצות התאחדו!

הקץ לפלגנות ולסכסוכי-סרק.

יוון הלוחמת על העצמאות -

נר לרגלנו;

חומת-האטימות תִסְדַק.

שום סבל ופורענות בהם לא יכשילו;

הם לא פוחדים ממוות ואש.

פועלי-יוון הם כוח-המחץ;

להילחם עד הסוף, בלי התייאש!

לעלות בתנופה על הבאריקדות;

לעולם לא להיסוג.

לא ליפול ברוח;

בלבבנו לא להימוג.

עוד רגע קט,

כל התבל תעל במרד;

תסיר מעליה כבלי-הדיכוי.

מהפכת-אוקטובר החדשה כבר מתעוררת;

עמלי-אֶלַאס – עידוד לשינוי!

הקומסומול נולד בימי-הסער!

kvistrel — Tue, 09 Dec 2008 13:22:42 GMT

כתב: המשורר שמואל ירושלמי
מיליוני צעירים וצעירות הוביל אל הקרב.
בלהט מלחמת-האזרחים עמד בשער;
כוחו לנצח היה רב.

הוא לא נשבר מול כידוני הקולקים;
בנה מפעלים; הקים מציאות חדשה.
ידו החרוצה חישלה פלדת-הסוציאליזם;
ווֹלְגָה-דוֹן וּמַאגְנִיטְקָה...דרכם נחושה.

בחזיתות המלחמה בנאציזם רוחם לא מַכָה;
נלחמו בגבורה, בלנינגרד ויערות ביילארוס.
מסטלינגרד עד שניצחו לא נסוגו;
איש קומסומול משום סכנה לא ינוס.

שמה של הגווארדיה הצעירה הולך לפניה!
עד היום במחוז לוּגַאנְסְק עומדות אנדרטאות,
כאילמת עדות.
קוֹמְסוֹמוֹלְצִים לא נשברו בשֶבִי הנאצי;
בחרו לא לבגוד, אלא למות.

הם נסעו למבצעי-בניה בכל קְצוֹת-המדינה הסובייטית;
מסילת-ברזל של בַאם
הפכה לסיפור אגדה.
גם צינור-גז אוּרֵינְגוֹי-פוֹמַארִי-אוּזְ'גוֹרוֹד,
היה ציון-דרך;
ציון-דרך לעלילות-גבורה.

רוח-גבורה והתנדבות לעד בקומסומול מפעמת!
אוֹלֵיגְ קוֹשֶׁבוֹי וזוֹיָיה קוֹסְמוֹדֵימְיָינְסְקַיָיה –
הם מופת לתעוזה עילאית.
קומסומול! לנין! מהפכת-אוקטובר!
איש מדרכינו אותנו לא יסיט!

לכל אשר דרכם לעשוק נאמר:
דינכם נחרץ כבר!
המשבר הפיננסי העולמי,
הוא קברכם.
כאלף לפידים בוערים,
בשרכם ידלוק עוד;
נתחי-צלי נהפוך גופכם.

עוד מות-תמותו כרשעים,
במדורי-התופת;
רק לעושי-טוב הזכות לחיות.
כל אלה אשר לחמוס מעניים יוסיפו,
יפלו תהומות.

הקומסומול עוד שוב-ישוב
כחמה הלוהבת;
יאיר את דרכינו לעבר פסגות ושיאים חדשים.
רוח-העלומים הקומוניסטית,
לעולם תפעמינו!
קדימה, לקרב – הצעירים!

תחיית האידיאולוגיה הקומוניסטית בעולם

kvistrel — Thu, 04 Dec 2008 16:50:54 GMT

מנהיג המאואיסטים בנפאל: החיינו את הקומוניזם

ניצחון המפלגה המאואיסטית בבחירות האחרונות במדינה ההררית שבדרום אסיה מסמן את תחיית האידיאולוגיה הקומוניסטית בעולם, כך הצהיר מנהיג המורדים לשעבר בראיון. הוא קרא לקומוניסטים ברחבי העולם להבין את אתגרי המאה ה-21 והביע ביטחון ש"ההיסטוריה תזכור את האידיאולוגיה שיצרנו"

מנהיג המאואיסטים בנפאל, פרצ'נדה, אמר היום (א') שניצחון תנועת המורדים לשעבר שבראשה הוא עומד בבחירות ההיסטוריות בחודש שעבר שנועדו לשים קץ לשלטון המלוכה, הוא סימן לתחייתה של האידיאולוגיה הקומוניסטית ברחבי העולם.

"התהליך המהפכני מתרחש עכשיו במדינות העולם השלישי, וכשהוא יושלם במדינות המתפתחות, גל חדש של המהפכה הסוציאליסטית ישטוף אותן", אמר פרצ'נדה (54), מורה לשעבר שבעבר תויג כ"טרוריסט" ונחשב כמבוקש על-ידי האינטרפול ואשר נשבע להיות הנשיא הראשון של הרפובליקה הנפאלית.

"כאן בנפאל אנו מנסים כמיטב יכולתנו לפתח את האידיאולוגיה שלנו בהתאם למצב המשתנה. על קומונסטים ברחבי העולם להבין את האתגרים החדשים, את ההתפתחויות החדשות של המאה ה-21", אמר בראיון לסוכנות הידיעות הצרפתית ושבועון איטלקי. המאואיסטים זכו בבחירות שנערכו ב-10 באפריל ב-220 מושבים מתוך 601 באסיפה שתכתוב מחדש את החוקה הנפאלית ותבטל את המלוכה. יותר מכפליים מיריביהם הפוליטיים, מפלגת הקונגרס הנפאלילקראת מהפכה עולמית? פרצ'נדה, שחי במחתרת במשך רבע מאה, יצא מהצללים ב-2006, בעקבות חתימת הסכם שלום שהביא לסיום לחימה שנמשכה עשור וגבתה את חייהם של לפחות 13 אלף בני אדם במדינה הענייה. "הגענו להבנה ששיטה רב-מפלגתית היא הכרחית גם בסוציאליזם", אמר המנהיג המאואיסטי, שמפלגתו נוהגת להציג את דיוקנם של מרקס, לנין, סטלין ומאו זדונג בעצרותיה. "ללא תחרות רב-מפלגתית, לא ניתן ליצור חברה פעלתנית. בימים אלה נערך במידה משא ומתן קואליציוני בין מפלגתו למפלגת הקונגרס הנפאלי על הקמת ממשלה זמנית שתערוך את הרפורמות הדרושות בחוקה. לפי לוח הזמנים שנקבע בחוקה הזמנית, על האסיפה המחוקקת להתכנס לפני ה-26 במאי. המאואיסטים הבטיחו לבוחריהם לקדם רפורמת אדמות "מהפכנית", אך גם למשוך משקיעים זרים.

סֵרְגֵיי אוּדַאלְצוֹב

kvistrel — Thu, 04 Dec 2008 15:38:20 GMT

הקימו ועדי-ההצלה

תרגם מרוסית: המשורר שמואל ירושלמי

שהמשבר הכלכלי יגבר יותר ויותר! בטוחני, כך חושבים בלחש (ויש כאלה, שגם בקול רם), רבים, רבים מאוד מקרב אזרחים ישרים, אשר חרדים לא רק לגורלם של חסכונות פרטיים שלהם (ולאזרחים ישרים, בדרך-כלל, גם אין חסכונות, אם-כי רק סכומים קטנים ביותר, כמו שאומרים, ליום שחור), אלא קודם כל לגורל ארצם, לגורלם של דורות הבאים.

ככל שהמשבר יהיה יותר רציני, כך לרוסיה יהיו יותר סיכויים להיטהר מטומאת-הקפיטליזם, השחיתות, שלטונה כפייתי של הביורוקרטיה ופולחן חוסר-אישיות של פוטין ומדבדב. זה בדיוק כמו בזמן מחלה – אפשר להפנים אותה בתוך הגוף או לנסות להוריד את החום, ואפשר לתת לגוף, אחרי שהמחלה תגיע לנקודת-שיא – להתגבר על המחלה ולהבריא. אומנם, אם הגוף חלש מדי, קיים סיכון שהחולה ימות מאשר יישאר בחיים. אולם, רוסיה אינה חלשה – היא עשירה במוחות ומשאבים; לכן היא תמשיך לחיות. העיקר – להבריא.

הציפיות לסערת-המשבר, יש לומר, אינן חסרות-בסיס. בשבועות האחרונים מתחיל להיות ברור, כי המדינה חוזרת בעקשנות מזוכיסטית, על השגיאות של 1998. לראשי הבנקים המקורבים לשלטון, מעניקים סיוע בשווי של מיליארדים, וזאת, ללא כל פיקוח על הכסף המוזרם למטרות אלו. ובינתיים, ראשי-בנקים חסרי מצפון (וגם כאלה שהם בעלי-מצפון), בשמחה מפנים את המיליארדים שהמדינה נותנת להם, לרכישת מטבע-חוץ, דבר המדלדל את אוצרותיו של הבנק הממלכתי של רוסיה. כל זה יוצר איום דֵי ממשי של נפילה רצינית ביותר בשער-יציג של הרובל, עם כל התוצאות הקשות הכרוכות בכך. נוסף לכך צפוי לנו צמצום דרסטי בהיקף ייבוא מצרכי-מזון לרוסיה, שבתנאים הנוכחיים של תלותה הרצינית של רוסיה בייבוא הזה – הדבר עשוי להביא להתקוממות של אוכלוסיה חצי-רעבה. חוץ-מזה, אל נשכח על האבטלה ההמונית, ועל אסון נפגעי-המשכנתאות עם מספר עצום של נפגעים, הצפויים לנו בקרוב. בהקשר זה, אפשר לומר, כי סיסמאות בסגנונו של קאשפירובסקי (מרפא רוסי. ש.י.), כגון: מכניסים לאנשים בראש, שהמשבר לא היה, איננו ולא יהיה בעתיד – אותן סיסמאות שברוחן פועלים מנהיגינו האומללים, נשמעות לגמרי מזויפות. איננו מאמינים! – זועקים בתשובה (בינתיים בשקט) תושבי רוסיה החושבים.

בסיטואציה כזאת, המשבר פותח אפשרויות גדולות לבניית אופוזיציה שמאלית ממשית. ברור, שכל מיני "אופוזיציונרים קונסטרוקטיביים", ימשיכו לסייע באופן פעיל, לנשיא הננס ולראש-הממשלה אשר טיפה יותר גבוה ממנו – לטלא את הגלימה הקפיטליסטית המחוררת, מכיוון שהם בעצמם לא יותר מאשר "מלכים עירומים" מטעם האופוזיציה. במידה ויואילו מדי פעם, לקום מכורסותיהם הפרלמנטריות, אפילו לא יהיה להם במה לכסות את החרפה; רעיונות אכלו מספיק, על המהפכות הוטלה מגבלה, ובכלל נורא לחיות. לכן, עוד יבוא היום, בו הם במקהלה אחת עם הקרמלין, יעמידו את כולנו לעמוד הקלון, בהאשימם אותנו בכל החטאים הנוראים. מאידך, גם מבעלי בריתנו מהמחנה הליברלי לא תהיה תועלת רבה. הם, ללא כל ספק, יתמכו בסיסמא: "העת להחליף שלטון!", אולם, השאלה העיקרית, היא - למה להחליף. בוודאי, שאם חסידי השוק הנכבדים שלנו, יתחילו להטיף בעד סוציאליזם ועדיפותו של החלק המתוכנן בכלכלה, אין שום שאלות. אולם, זה כבר מתחום של מדע-בדיוני (במקרה שזה אכן יקרה, אני מתחייב להקים במקביל ולהתייצב בראש מועדוני-המעריצים של מִיכַאִיל קַאסְיָינוֹב, וַאלֵירִייָה נוֹבוֹדְבוֹרְסְקַאיָה, ומַאשָׁה גַאיִדַאר). על כן, התקווה העיקרית, הם אנשי שמאל לא מטעם (ופה הכוונה היא לחזית-שמאל, שהופיעה ממש בזמן) ותנועות חברתיות למיניהן.

אזכירכם, כי נכון להיום, מועצות-הרכזים (שבהן חברים, בדיוק פעילים חברתיים ופוליטיים) פועלות ביותר משלושים מחוזות רוסיה. יום הזעם העממי הכל-רוסי, אשר נערך ב-25 באוקטובר השנה הראה, שהמועצות הללו הופכות בהדרגה לכוח בעל-השפעה מספיק גדולה, אשר מסוגל בכוחות-עצמו לגייס המונים להשתתפות בפעולות מחאה, ללא הזדקקות לסיועה של אופוזיציה פרו-ממשלתית. מרבית מועצות-הרכזים הנ"ל, לפי הרכבן ותוכן-פעילותן – הן שמאליות. ובתנאי המשבר המתרחב, דווקא המועצות הללו יכולות להיהפך למוקד מקביל של החיים הפוליטיים, תוך קידום תוכנית לבניית אלטרנטיבה סוציאליסטית מציאותית, לדרך-פיתוחה הנוכחית של רוסיה, המובילה למבוי סתום.

אני חושב, כי הגיע הזמן, על בסיס המועצות הנזכרות לעיל - לגבש בכל מחוזותיה ואזוריה של המדינה
הרוסית – ועדי-ההצלה, אשר יהיו מוכנים, במקרה של אובדן יכולת-תפקוד מצד השלטונות – לבצע פעולות דחופות להתגברות על המשבר, כגון: חלוקת מצרכי-המזון, מציאת-מקומות עבודה עבור מובטלים, ביקורת כל הבנקים, הקמת קרן מיוחדת להתגברות על המשבר, וכו'. על ועדי-ההצלה הללו, לגייס לצורך עבודה במסגרתם, את כל הכלכלנים הטובים השייכים לאופוזיציה, כיוון שאת תפקידי משרד-האוצר העממי וועדת-הביקורת העממית, נצטרך לקחת על עצמינו. ועדי-ההצלה הנ"ל, צריכים כבר עתה ליצור קשר עם המשטרה, ובמידת-האפשר גם עם בסיסים צבאיים של צבא-רוסיה, על-מנת שבעת הצורך, שוטרים וחיילים, שגם-כן סובלים מתוצאות המשבר הקפיטליסטי – יעברו לצידם של ההמונים. לועדים הללו יש להפנות אנשים שפוטרו ממקום עבודתם והופקרו לגורלם על-ידי המדינה. כמו-כן, להצטרף לועדים הנ"ל יש להזמין אנשים, שהשקיעו חסכונותיהם במשכנתאות, ורומו על-ידי בנקים שפשטו את הרגל. לועדי-הצלה הללו, אפילו בלי הזמנה – יבואו אנשים, אשר לא יהיו מסוגלים על משכורתם או פנסיה שלאחרונה "הוזלו" עד מאוד – לפרנס את משפחותיהם. וכמובן, במסגרת ועדים הללו, במלוא המרץ, צריכים לפעול נציגי חזית-שמאל -, כי הרי נכון לעכשיו, אין פעילות יותר אקטואלית.

מישהו בטח יגיד, כי התופעות הנובעות מהמשבר, יכולות להיפסק עוד בטרם יגיעו לנקודת-שיא שלהן. בטח יגידו, כי במאמץ משותף, האינטרנציונל הקפיטליסטי פעם נוספת ימצא דרך-מוצא מהמשבר, תוך-כדי שמירה על מעמדו השליט. מי יודע, מאוד ייתכן, שהספקנים אכן יהיו צודקים. אך זה בשום פנים ואופן לא אומר, שאנחנו צריכים לשבת בחיבוק ידיים, לעקוב בסבלנות אחר התפתחות האירועים, בתור צופים מהצד. סבלנות – זה דבר נפלא, אך חיינו קצרים מדי, בשביל לסבול בלי-סוף. העבודה להקמת ועדי-ההצלה, אפילו אם לעת-עתה הם לא יצטרכו למלא את תפקידם הישיר שלשמו הוקמו – בכל מקרה תקרב אותנו לקראת הקמתם של מוסדות-שלטון אלטרנטיביים. אך למרות הכל, אני מרגיש כי הועדים הללו לא יישארו בלי עבודה.

ובכן, הגיע הזמן! ההיסטוריה נותנת לנו עוד צ'אנס אחד לקבור את הקפיטליזם, ולתמיד. אז הבה, נכרה בור עמוק ככל-האפשר.

סֵרְגֵיי אוּדַאלְצוֹב