העצרת הלאומית של רוסיה החלה בעבודתה

 תירגם מרוסית: המשורר שמואל ירושלמי

ב-17 במאי במוסקווה התקיימה ישיבתה הראשונה של העצרת הלאומית של הפדרציה הרוסית – גוף אופוזיציוני מאוחד, אשר נועד להפוך למרכז האלטרנטיבי של החיים הפוליטיים במדינה. בעבודתה של העצרת נטלו חלק חמש מאות צירים מ-66 אזורים של רוסיה (סך הכל נבחרו 700 צירים, אך מרבים מהם נמנעה אפשרות להגיע לעצרת, על-ידי התערבותם של שירותי הביטחון של רוסיה).

משתתפי העצרת חתמו על האמנה, וכמו-כן קיבלו הצהרה פוליטית, שהטקסט שלה מובא בהמשך. במהלך ישיבת הפתיחה של העצרת, נאמו נציגים של כוחות פוליטיים שונים, וביניהם: גארי קספרוב (אוֹגֶאֶפְ), אוליג שיינין (קַפֶאֶסֶסְ), אדוארד לימונוב (אֶנְבֶפֶּ), מקסים רזניק (יאַבְּלוֹקו)ֹ, אליקסיי פריגארין (אֶרְקֶפֶּ-קַפֶּאֶסֶסְ), אנדרי אילאריונוב, גאידאר ג'מייל (חזית שמאל), (איִפְּרוֹג), אליקסיי קונדאורוב, אליקסיי סאחנין (חזית שמאל), יורי פאדאלקו (מועצת קבוצות היוזמה ), ואחרים.

מנהיג אקם (אוואנגרד הנוער האדום) סרגיי אודלצוב, בתחילת נאומו הציע, להכריז על ה-17 במאי – יום פתיחת העצרת הלאומית – כעל יום שלטון העם ברוסיה. לכל אלה אשר מנסים למנוע התאחדותם של הכוחות הבריאים והמתקדמים של האופוזיציה, הוא קרא: חותמות גומי של השלטון הנפשע. הוא נזכר בכך, שבזמן טקס השבעתו של הנשיא דמיטרי מידוויידייב הוא בילה בבית-מעצר ברחוב פיטרובקה, 38 במוסקווה, בו ריצה מעצר מנהלי בן 15 יום. יש לציין, שאותו הכניסו בדיוק לאותו תא מעצר, בו הוחזק גארי קספרוב, אחרי שעוכב במהלך "מצעד המתנגדים לשלטון" ב-24 בנובמבר אשתקד. לדבריו של אודלצוב, יותר מאוחר בתאו "שוּכּן" גם רכז אירגון "אוֹבּוֹרוֹנָה" (הגנה), אשר נעצר ב"מצעד המתנגדים" של 6 במאי. לכן, את נאום ההשבעה של מידוויידייב, בו הוא "נשבע" להגן על זכויותיהם של אזרחי רוסיה - הם שמעו ביחד בתא המעצר. אודלצוב השווה את רוסיה של היום  לבית-הסוהר, ואת אזרחי המדינה שוחרי-החופש – לאסירים. "אולם, הדגיש אודלצוב – האסירים חייבים למרוד, כדי להפוך את רוסיה לגן פורח". מנהיג אקם הביע את דעתו בנוגע לטקטיקה ואסטרטגיה, שעל האופוזיציה לנקוט. הוא קרא לבטל באופן הדרגתי את הדמוקרטיה הייצוגית, וליצור מנגנונים של דמוקרטיה ישירה, כאשר העם, ולא האליטות הנבחרות לפרלמנט – יוכל ישירות לשלוט במדינה. הוא ציטט את אימרתו של לנין שאת כישורי ניהול ממלכתי יש להנחיל לפועלים ונציגים אחרים של פשוטי העם. לדעתו של אודלצוב, העצרת הלאומית חייבת להפוך למרכז שלטון העם ברוסיה, המאחד בתוכו תנועות מחאה חברתיות ופוליטיות שונות. על העצרת להיות כעין "צבא העם החופשי". אודלצוב סיים את נאומו בקריאה: למען שלטון העם! חירות או מוות!"

בסיום הישיבה הראשונה של העצרת הלאומית, משתתפיה בחרו מועצה, והקימו כל מיני ועדות וועדים, אשר יהיו אחראים על שטחי פעילותה של העצרת. הלאומית בת 50 חברים, אושרה ברוב קולות. בין יתר סמכויות המועצה, קבלת החלטות על תדירות ישיבות העצרת, ועל הצורך להזמין את חברי העצרת למלאה תורנית.   

חברי העצרת שנטלו חלק באירוע, החליטו על הקמת 8 ועדים של הפרלמנט האלטרנטיבי: ועד ליסודות המבנה הממלכתי (יושב ראש אלקסנדר אוסובצב), לזכויות האדם(יו"ר ליב פונומריוב), למדיניות הלאומית (יו"ר גיידר ג'מייל), לאירגון ועריכת בחירות (יו"ר סרגיי אקסיונוב), לענייני חופש הדיבור וחופש אמצעי התקשורת (יו"ר אנטוליי באראנוב), לשיתוף פעולה עם קבוצות ואירגוני מחאה סוציאלית (יו"ר סרגיי אודלצוב)המצפון (יו"ר סרגיי מוזגובוי), והטריבונל האזרחי (יו"ר אלקסנדר סמירנוב).

נוסף לכך, משתתפי העצרת אישרו הקמתן של שלוש ועדות – ועדת האירגון, ועדת המנדטים והתקנון, וועדת האינפורמציה.

ההצהרה הפוליטית של העצרת הלאומית של הפדרציה הרוסית

אנו חברי העצרת הלאומית, המייצגים את החברה האזרחית ברוסיה, על המגוון הרחב ביותר של מפלגות ותנועות המשתייכות לאופוזיציה חוץ-פרלמנטרית במדינה, בהתבסס על עקרונותיה של הצהרת זכויות האדם הכללית, ובהתאם לסעיפי החוקה של הפדרציה הרוסית, ובפועלנו למען האינטרסים של כל תושבי רוסיה ולמען עתידם, מצהירים בזאת:

המשטר השולט היום ברוסיה איננו לגיטימי. השלטון הפוליטי, האדמיניסטרטיבי, והמשפטי ברוסיה, נתפס באופן בלתי-חוקי בידי נציגיהן של משפחות אוליגרכיות וחברי הכנופיות השייכות לשירותי הביטחון הרוסיים – אשר תפסו את כל תפקידי המפתח במנגנון המדינה של רוסיה. לשירותו של המשטר הועמדו כל המשאבים הלאומיים העיקריים של המדינה, כגון: משאבי טבע, ומשאבים פיננסיים ואינפורמטיביים. המשטר השולט היום ברוסיה, מנכס לעצמו בכמויות עצומות, את רכוש המדינה, מקורות כספיים, נכסים כלל-לאומיים, זכות-הקניין של האזרחים.

החוקה של הפדרציה הרוסית מכריזה, כי: "האדם, זכויותיו וחירויותיו, הנם ערכים נעלים ביותר. הכרה בזכויות וחירויות האדם והאזרח, קיומן ושמירתן – הנם חובת המדינה". ובהמשך כתוב: "מקור השלטון היחיד של הפדרציה הרוסית, הוא עמה הרב-לאומי של רוסיה. אולם, המשטר השולט לקח מאזרחי רוסיה את זכויותיהם האזרחיות והפוליטיות הבסיסיות ביותר – כמו: זכות לחסינות אישית, זכות לחופש המצפון והבעה חופשית של דעות, זכות לחופש תנועה בכל שטחה של רוסיה, זכות לקיום חופשי של אסיפות ואירגונים בלתי-אלימים, זכות להגנה משפטית עצמאית וללא-משוא-פנים, זכות להשתתף בניהול ענייני המדינה, זכות לשלטון-העם. חוסלו לגמרי התחרות הפוליטית החופשית, שיטת-בחירות דמוקרטיות, מוסדות ייצוגיים, מערכת משפט עצמאית, אמצעי-תקשורת עצמאיים. למעשה בוטלו המוסדות הפדרליים, ומוסדות השלטון העצמי. הנוהלים הדמוקרטיים הפכו לפיקציה.

הבחירות לדומה של הפדרציה הרוסית שנערכו ב-2 בדצמבר 2007, והבחירות לנשיאות מ-2 במרץ 2008, לא היו לא חופשיות, לא הוגנות, ולא בעלות תחרות של ממש בין המפלגות המתמודדות. אזרחי המדינה היו עדים לשוחד, סחיטה והפחדות ללא-תקדים. תוצאות ההצבעות בבחירות הנ"ל זויפו באופן המוני וגס. אחרי שניכס לעצמו באופן בלתי-חוקי את סמכויות-השלטון, המשטר השולט ביצע תפיסה כוחנית של השלטון המדיני ברוסיה, השייך לעם הרוסי. מוסדות השלטון, אשר נוצרו כתוצאה מבצעים מיוחדים מסוג זה, וכמו-כן, כל ההחלטות המתקבלות, וכל המינויים המבוצעים על ידי מוסדות כאלה, באופן חד-משמעי נוגדים את החוקה הרוסית, ולכן הנם בלתי-חוקיים. 

בהשמידו את הסדר הלא-מושלם, אך בכל זאת סדר שהיה קיים בתקופה הסובייטית, המשטר השולט היום ברוסיה הפך לנורמה חוסר-סדר מוחלט. נוצרה קסטה של פקידים מושחתים, הזוכה להגנתה של כל עוצמתם של מנגנוני-הדיכוי של השלטון. בו בזמן נמשך הרס של המערכת הצבאית של המדינה, הדבר המביא להתנוונותו של הצבא הרוסי , להיחלשות יכולת-ההתגוננות של רוסיה, לאובדן ריבונותה הממשית. 

המדיניות החברתית-כלכלית של המשטר מגבירה למעשה את תפקידה של רוסיה, כחצר אחורית מפגרת להספקת חומרי-גלם של העולם המודרני. שלטון אנשים אקראיים אינו מסוגל לבצע מודרניזציה של הכלכלה, החברה והמדינה. הפריבילגיות של המונופולים, שוד כספי המדינה, האוצרות הלאומיים ומשאבי הטבע, הפכו את חברי הצמרת השלטונית למיליארדרים, באותו זמן כאשר האינפלציה אשר יצאה מכלל-שליטה מחסלת הכנסותיהם וחסכונותיהם של מיליוני אזרחים רוסיים. מערכת הפנסיות הועמדה על סף פשיטת-רגל. קריסת התשתיות – הן תשתית-הדיור, והן תשתיות הסוציאלית והתחבורתית, מאלצת חלק משמעותי מתושבי רוסיה  להיאבק על קיומם. אזרחי רוסיה נשארו ללא כל אפשרות לקבל סיוע רפואי חיוני וחינוך השווה לכל נפש.  

התוצאה של מדיניות האפליה ואי-השוויון כלפי אזרחי רוסיה הייתה, החרפת סכסוכים חברתיים, אתניים ודתיים. אזרחים רוסיים רבים הפכו לפליטים בארצם, הסובלים מאפליה על רקע חברתי, לאומי או דתי.

כל ניסיונותיהם של התושבים להגן על זכויותיהם וחירויותיהם, מדוכאים על ידי השלטונות, בעזרת אמצעי-תעמולה, מתן-שוחד, סחיטה, איומים, שרירות משטרתית ומשפטית גסה; כמו-כן, השלטון משתמש באלימות וטרור, בנסותו לקחת מאזרחי רוסיה, את החופש, את הפרטיות, את הבריאות ואת עצם זכותם לחיים.

אנו חברי העצרת הלאומית של הפדרציה הרוסית, קוראים לאזרחי רוסיה להיאבק יחד איתנו למען:

א)שיחרורם של כל האסירים הפוליטיים.

ב)פיזורם לאלתר של כל מוסדות השלטון שהוקמו באופן בלתי חוקי, כולל הדומה הרוסית.

ג)עריכת בחירות כלליות – חופשיות ותחרותיות, הפתוחות להשתתפותם של כל המפלגות והגופים הפוליטיים הפועלים היום ברוסיה.

ד)כינון מוסדות של ייצוג-העם ושל הרשות המבצעת, שיהיו אחראיים בפני עמה של רוסיה, ויקיימו אחר רצונם של אזרחי-המדינה.

ה)חלוקה צודקת של משאבים לאומיים, הנוצרים על-ידי אנשים חופשיים.

ו)הפיכתה של רוסיה לרפובליקה שומרת חוק, דמוקרטית, חילונית ופדרטיבית.

שירות הדוברות של אקם (אוונגרד הנוער האדום