כתב: המשורר שמואל ירושלמי

מיליוני צעירים וצעירות הוביל אל הקרב.
בלהט מלחמת-האזרחים עמד בשער;
כוחו לנצח היה רב.
 
הוא לא נשבר מול כידוני הקולקים;
בנה מפעלים; הקים מציאות חדשה.
ידו החרוצה חישלה פלדת-הסוציאליזם;
ווֹלְגָה-דוֹן וּמַאגְנִיטְקָה...דרכם נחושה.
 
בחזיתות המלחמה בנאציזם רוחם לא מַכָה;
נלחמו בגבורה, בלנינגרד ויערות ביילארוס.
מסטלינגרד עד שניצחו לא נסוגו;
איש קומסומול משום סכנה לא ינוס.
 
שמה של הגווארדיה הצעירה הולך לפניה!
עד היום במחוז לוּגַאנְסְק עומדות אנדרטאות,
כאילמת עדות.
קוֹמְסוֹמוֹלְצִים לא נשברו בשֶבִי הנאצי;
בחרו לא לבגוד, אלא למות.
 
הם נסעו למבצעי-בניה בכל קְצוֹת-המדינה הסובייטית;
מסילת-ברזל של בַאם
הפכה לסיפור אגדה.
גם צינור-גז אוּרֵינְגוֹי-פוֹמַארִי-אוּזְ'גוֹרוֹד,
היה ציון-דרך;
ציון-דרך לעלילות-גבורה.
 
רוח-גבורה והתנדבות לעד בקומסומול מפעמת!
אוֹלֵיגְ קוֹשֶׁבוֹי וזוֹיָיה קוֹסְמוֹדֵימְיָינְסְקַיָיה –
הם מופת לתעוזה עילאית.
קומסומול! לנין! מהפכת-אוקטובר!
איש מדרכינו אותנו לא יסיט!
 
לכל אשר דרכם לעשוק נאמר:
דינכם נחרץ כבר!
המשבר הפיננסי העולמי,
הוא קברכם.
כאלף לפידים בוערים,
בשרכם ידלוק עוד;
נתחי-צלי נהפוך גופכם.
 
עוד מות-תמותו כרשעים,
במדורי-התופת;
רק לעושי-טוב הזכות לחיות.
כל אלה אשר לחמוס מעניים יוסיפו,
יפלו תהומות.
 
הקומסומול עוד שוב-ישוב
כחמה הלוהבת;
יאיר את דרכינו לעבר פסגות ושיאים חדשים.
רוח-העלומים הקומוניסטית,
לעולם תפעמינו!
קדימה, לקרב – הצעירים!