מאת: סרגיי אודלצוב

תירגם מרוסית: המשורר שמואל ירושלמי

בימים אלו, בישראל מתקרבת לסיומה מערכת-בחירות חדשה. במהלך כמה חודשים הקרובים, אנו נשמע נאומים "מתוקים" מפיהם של כל מיני מועמדים, וננסה לפתור את החידה, ששמה: מי יהיה ראש-ממשלת ישראל-2009 . מכל המדיניות הפרלמנטרית-הביזנטית הזאת, כבר מזמן בא להקיא. האזרחים, ברוב תמימות הולכים שבי אחרי דמיונותיהם ותיאוריות-הקונספירציה, של אינספור פוליטולוגים, מתוך הכרה כנועה, כי בפוליטולוגים אלו, בתהליך הבחירות תלוי מעט מאוד. וזאת, אף-על-פי שלפי החוק הישראלי, השלטון במדינה נמצא בידי העם.
"דמוקרטיה אינה מושלמת, אך האנושות עדיין לא המציאה שום דבר יותר טוב" – אמר ווינסטון צ'רצ'יל – ראש-ממשלת בריטניה לשעבר, כשהתכוון כמובן, לדמוקרטיה ייצוגית. רוב המדינות המודרניות קוראות לעצמן דמוקרטיות. אולם, ל"דמוקרטיה" כזאת אין שום מכנה משותף עם שלטון-העם האמיתי. ההיסטוריה, מוכיחה לנו ללא-לאות, כי דמוקרטיה ייצוגית מכל סוג (משטר אריסטוקרטי עתיק, פרלמנט בורגני, ואפילו השלטון הסובייטי) -, היא בעלת תכונה להתנוון. זאת אומרת, נבחרי-הציבור במוקדם או במאוחר מתחילים לפעול לטובת-האינטרסים האישיים שלהם. תמונה מוכרת, כאשר ערב בחירות, מועמד מבטיח לבוחריו הפוטנציאליים גן-עדן עלי אדמות, ומיד אחרי שהבחירות נגמרו, שוכח על כל הבטחותיו, האזרחים המרומים מגדפים ומקללים את מי שעבורו נתנו את קולם בקלפי, אולם בבחירות הבאות עוד הפעם מצביעים בצורה עיוורת. חלק מבעלי זכות הצבעה מחליטים להחרים את הבחירות – דבר שבשום אופן לא פותר את הבעיה. וכל זה קורה, משום שאנשים לא רואים שום אלטרנטיבה, הרי לימדו אותם, כי "האנושות עוד לא המציאה שום דבר יותר טוב". אז מה המוצא ממעגל-קסמים זה? מוצא כזה, אלטרנטיבה כזאת, ללא ספק קיימים. אף-על-פי שהמילה "דמוקרטיה", הפכה אצלנו כמעט למילת-גנאי, לא אפחד לומר, כי האלטרנטיבה שאני מדבר עליה, היא – דמוקרטיה ישירה (דהיינו, שלטון-העם). על ניסיונות לכונן דמוקרטיה ישירה, ידוע לנו עוד מתקופות עתיקות – אזכירכם, למשל, את המועצה של נוֹבְגוֹרוֹד, ברוסיה. אולם, במרוצת-הדורות, בעקבות גידול מהיר באוכלוסיה, נעשה בלתי-אפשרי לאסוף יחד את כל האזרחים, לצורך הצבעה. זה הביא בסופו של דבר, להופעתה של דמוקרטיה ייצוגית. אולם, היום, ההתקדמות המסחררת בתחום טכנולוגיות-המידע, יצרה תנאים מתאימים למימושו של שלטון-העם הישיר. היום מבחינה טכנית, למעשה כל האזרחים יכולים להשתתף באופן ישיר, באישור ואפילו בגיבוש הצעות-חוק ובדיונים לקראת-אישורן. הגיע הזמן למעבר לדמוקרטיה ישירה!
מבחינה מעשית, שלטון-העם בתנאים מודרניים, יכול להתבצע באופן הבא: העם בוחר בנבחריו, נבחרי-העם מגבשים ומעבדים הצעות-חוקים. לאחר-מכן, בכל הצעת-חוק דנים מפלגות פוליטיות, אזרחים מהשורה וארגונים ציבוריים למיניהם; ובתום הדיון הציבורי, החוקים מתקבלים באמצעות הצבעה כללית של התושבים. ברור, שתהליך המעבר לשיטותיה של הדמוקרטיה הישירה חייב להתבצע בהדרגה, תוך שילוב תהליך זה עם העלאה מתמדת של רמת ההשכלה של כלל התושבים, וקודם-כל, בתחום המשפטנות והכלכלה (לדעתי, את המקצועות הללו יש ללמד החל מבית-ספר תיכון). אולם, המעבר לדמוקרטיה הישירה ברמה של שלטון מקומי (כמו, עיריות ומועצות מקומיות) – אפשרי כבר היום. כשאתה רואה, איך נבחרי-הציבור לרשויות המקומיות, מיד אחרי בחירתם מתחילים לשתף פעולה עם פקידים ואנשי-עסקים למיניהם, תוך כדי שהם שוכחים על בוחריהם – אתה מגיע למסקנה חד-משמעית, כי רק תושבים עצמם יכולים לנהל בצורה אפקטיבית את השטח בו הם חיים. הרי בסופו של דבר, אפילו "עובדת-מטבח" עליה דיבר לנין בספריו, תדע להחליט יפה, האם למשל, צריך או לא צריך לבנות בניין רב-קומות יוקרתי, במקומה של גינה ירוקה.
לעתים קרובות, יוצא לנו לשמוע כי השתתפות כל התושבים בהצבעה על קבלת חוקים - אינה אפשרית מבחינה טכנית. אולם אני משוכנע, כי היום את ההצבעה מסוג זה קל מאוד לארגן באמצעות טלפונים ניידם ואינטרנט. הדבר היחיד שדרוש - זה כוח-רצון פוליטי, שיאפשר לפתח מנגנון קונקרטי לעריכת הצבעות מסוג זה. השימוש הרחב בטכנולוגיות-המידע ותקשורת סלולרית בבנקאות, רפואה, ניהול ובקרה של תהליכים טנכיים, תורת-המלחמה וכו' - מוכיח לנו, כי להצבעה באמצעות אמצעים אלקטרונים, תהיה מובטחת רמת-בטיחות ואמינות מאוד גבוהה. כמו-כן, הצבעה מסוג זה תאפשר לכל מצביע לעקוב, האם ובאיזה אופן התחשבו בקולו, בעת קבלת גרסה סופית של חוק בעדו הצביע. בחברה בה אנו חיים, באופן שיטתי מכניסים לנו בראש, כי לנהל מדינה יכולה רק אליטה שעברה הכשרה מיוחדת, ואילו פשוטי-העם לא יהיו מסוגלים להתמצא בחקיקה המודרנית. ללא כל ספק, כי הצהרות מסוג זה, אינן אלא שקר לשמו. אין לי ספק, כי בארץ ישנם הרבה יותר אנשים, מאשר 120 חברי-כנסת, אשר יהיו מסוגלים בצורה שקולה וצלולת-דעת לנתח ולקבל חוקים, דוגמת חוק למימון זכויות סוציאליות, או חוק העסקה במשק. מובן מאליו, כי ככל שיותר גבוהה רמת-ההשכלה של העם, ורמת הבנתו תהליכים חברתיים-פוליטיים, כך גם יהפוך לאפקטיבי יותר ניהול החברה. הדרך הטובה ביותר ללמוד - זה לנהל בעצמך, ותוך כדי עשיית שגיאות להפיק לקחים. ואומנם, כך לומדים לדעת כל דבר. דמוקרטיה ישירה - זוהי הדרך האפקטיבית ביותר בשביל ההמונים, ללמוד לנהל הכל בעצמם.

כיום, להוציא אפשרות לארגן פעולות-מחאה המוניות, אזרחים אשר פעילים פוליטית, למעשה מנועים מכל אפשרות להשפיע על הצעות-חוקים המתקבלים בפרלמנט. שלטון-עם ישיר, יתן לכלל התושבים זכויות ואפשרויות שוות לגמרי, בכל הקשור להשתתפות בניהול החברה בכל עת, תוך פסיחה על חוליית-הביניים, בדמותם של מחוקקים נבחרים.

ברור לגמרי, כי האליטה הבורגנית השלטת לעולם לא תסכים להנהגת הדמוקרטיה הישירה, כיוון שמבחינתו של המעמד השליט היום זה יהיה שווה להתאבדות. אולם, היום, בשביל כוחות-השמאל - סיסמת הדמוקרטיה הישירה, הנה אקטואלית ביותר. מדוע, למשל, שהמפלגה הקומוניסטית הישראלית לא תהפוך את הכרזה הזאת, לססמתה העיקרית במסגרת מערכות הבחירות שלה - הן נוכחית, והן הבאות? אני משוכנע, כי כל אנשי-השמאל צריכים היום, באופן שיטתי ורחב ביותר לעשות-תעמולה בעד הרעיון של שלטון-עם ישיר. הרי זאת האלטרנטיבה המציאותית היחידה, להצגה מזוייפת ועלובה, ששמה: "הבחירות החופשיות", בו אנו צופים כמעט מדי שנה.
בברכה! סרגיי אודלצוב - מזכ"ל אַקֶ"םְ (אוונגרד הנוער האדום)